יוסי ירון רואה חשבון (MBA)
מיסים ותמריצי מדינה

יוסי ירון, רו"ח (MBA), דצמבר 2015

 

 

חובת הדיווח על חוות דעת החל משנת 2016 ואילך - תיקון 215 לפקודת מס הכנסה

 

תיקון 215 לפקודת מס הכנסה קובע את סעיף 131ד המטיל חובת דיווח על קבלת "חוות דעת" שניתנה בכתב, אשר מאפשרת או נועדה לאפשר למקבלה יתרון מס כהגדרתו בתיקון (ראה הגדרות להלן). מטרתו של התיקון לסייע לרשות המיסים לזהות תכנוני מס שאינם עולים בקנה אחד עם כוונת המחוקק, לבצע ביקורת יעילה ולגבות את המס בהתאם לדין.  

 
סעיף 131ד(ז) קובע כי חובת הדיווח על חוות דעת לא תחול על מוסד ציבורי, כמשמעותו בסעיף 9(2) לפקודה, המקבל חוות הדעת. חובת הדיווח על חוות דעת תחול רק על יחיד או חבר בני אדם שקיבל חוות דעת ושהכנסתו בשנת המס, למעט תמורה ממכירת נכס, עולה על 3 מיליון ₪ או אם התמורה ממכירת נכס, בשנת המס, עולה על 1.5 מיליון ₪, ובלבד שחוות הדעת ניתנה בקשר לאותה תמורה.  

 
התיקון אינו מחייב את מקבל חוות הדעת למסרה לרשות המיסים, אלא לפרט נתונים על גבי טופס ייעודי על עצם קבלת חוות הדעת, הפעולה או הנכס הנדונים בחוות הדעת ועל סוג סוגיית המיסוי המושפעת מחוות הדעת (ניכויים, פחת, סיווג הכנסה, סיווג הוצאה וכד'). לצורך זה פרסמה רשות המיסים טופס שמספרו 1345 - "דיווח בגין חוות דעת".

התיקון קובע כי הדיווח על חוות הדעת על גבי הטופס כאמור, יצורף לדוח שמקבל חוות הדעת חייב להגישו לרשות המיסים לפי סעיפים 131 (דוח המס השנתי) ו- 166 (דיווח על ניכויים) לפקודת מס הכנסה. אם קיבל אדם חוות דעת לאחר הגשת הדוח לפי סעיפים 131 או 166 לפקודה, עליו לדווח עליה על גבי הטופס בתוך 60 ימים מיום שקיבל אותה. 

אדם שלא ידווח על חוות הדעת, יראו אותו כאילו לא הגיש את הדוח לרשות המיסים. כמו כן אי דיווח על חוות דעת כנדרש בתיקון, עשוי לגרור הטלת קנס גירעון מוגדל.  

תחילתו של התיקון על "חוות דעת" (כהגדרתה להלן) שניתנה מיום 1/1/2016 ואילך.  

מהי חוות הדעת החייבת בדיווח?
חוות דעת החייבת בדיווח היא חוות דעת בכתב, חתומה על ידי נותן חוות הדעת, שניתנה, במישרין או בעקיפין, לאדם ומאפשרת או נועדה לאפשר יתרון מס, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
1. "שכר הטרחה" בגין חוות הדעת, כולו או חלקו, תלוי בסכום "יתרון המס" שייווצר למקבל חוות הדעת. לעניין זה, "שכר טרחה" – סכום של 100,000 ₪ לפחות, שהוסכם בין הצדדים כי ישולם בעד חוות הדעת בגין חיסכון המס המרבי הכולל שייווצר למקבל חוות הדעת.

2. היא "תכנון מדף". "תכנון מדף" הוא אחד מאלה: 

(1) חוות דעת הכוללת בעיקרה תוכן אחיד באותו נושא, שניתנה במישרין או בעקיפין, על ידי נותן חוות הדעת, לשלושה לפחות, בתוך תקופה של שנתיים, בכפוף להוראות סעיף קטן (ז), שאינם קרובים, ולא מתקיימת ביניהם שליטה של אדם אחד במשנהו, והיא אינה תלויה בעיקרה בנסיבותיו המיוחדות של מקבל חוות הדעת.

[בהקשר זה לא ברור כיצד יקבע האם חוות הדעת כוללת בעיקרה תוכן אחיד באותו נושא. במקרים רבים תוכן חוות הדעת מותאם לעובדות הספציפיות המאפיינות את מקבל חוות הדעת וקשה לקבוע מהו התוכן האחיד ומהו היקפו של התוכן האחיד באותו נושא. כמו כן כיצד יקבע האם חוות הדעת תלויה בעיקרה בנסיבותיו המיוחדות של מקבל חוות הדעת, שהרי לכל אדם המקבל חוות דעת נסיבות מיוחדות המאפיינות אותו. קביעות אלה יביאו למחלוקות וויכוחים מיותרים עם הרשויות].  

​

(2) חוות דעת שנותן חוות הדעת הוא שהציע אותה למקבל מיוזמתו, והמקבל חויב בחובת סודיות לגבי תוכנה, כולו או חלקו

[בהקשר זה עולה השאלה כיצד יקבע האם נותן חוות הדעת הוא שהציע אותה למקבל מיוזמתו? ואולי מקבל חוות הדעת הוא שפנה לנותן חוות הדעת ויזם את עצם קבלת חוות הדעת? קביעה זו אינה מעשית לבירור ותעלה קשיים רבים בהוכחת היוזמה לעצם מתן חוות הדעת].   

​

​

"יתרון מס" – לרבות כל אחד מאלה:
(1)    הנחה או הקלה מהמס, דחיית אירוע המס, הפחתה של סכום המס או של סכום מקדמה, או הימנעות ממס.
(2)    הימנעות מחובה או מהתחייבות לנכות מס במקור או הוצאות, או להתחשב בהפסד.
(3)    דחייה של מועד תשלום המס.

עוד נקבע בתיקון, כי מקבל חוות הדעת לא יהיה חייב לדווח על קבלת חוות הדעת במקרים הבאים: 

1. בשל "תכנון מדף" כאמור בפסקה (1) בלבד להגדרת "תכנון מדף" שלא ניתנה לגביו הודעה. לצורך זה, נקבע כי נותן חוות הדעת שהיא "תכנון מדף" לפי פסקה (1) להגדרה "תכנון מדף", מחויב להודיע על כך למי שקיבל אותה, ובלבד שהמקבל הוא האדם השלישי ואילך שלו ניתנה חוות הדעת. אם נותן חוות הדעת לא יודיע למקבל חוות הדעת כאמור, הוא עשוי להיות חשוף לאישום בעבירה פלילית (שנת מאסר או קנס לפי סעיף 61(א)(2) לחוק העונשין).  

2. בשל חוות דעת שניתנה לו לגבי סוגיות שנדונו בהליך שומה, השגה או ערעור, ובלבד שחוות הדעת ניתנה בתקופה שבה מתקיימים הליכי השומה, ההשגה או הערעור, ולגבי אותה שנת מס בלבד.